הסבר על אפיתרפיה

BVT – דיקור בארס דבורים

דיקור בארס דבורים, נועד למקרים של כאבים חזקים ויעיל לטיפול בכשלוש מאות סוגי מחלות, בינן: דלקות מערכתיות כדלקות מפרקים ודלקות ראומטיות למיניהן (ארטריטיס), שיגרון ניווני, טרשת נפוצה, סרטן, פצעים כרוניים, לחץ דם גבוה, אסתמה, חולשה של המערכת החיסונית ומחלות כרוניות אחרות.
כסטרואידים. הארס מפעיל את בלוטות ההפרשה הפנימיות בגוף וגורם לייצור קורטיזון ואדרנלין למשך שלושה ימים לפחות. הדיקור בארס דבורים מחזק את המערכת החיסונית ואת מערכת העצבים בגוף ככלל ובנקודת הדיקור בפרט, כל זאת ללא תופעות לוואי ותוך שימוש במרכיבים טבעיים. במקרים רבים משולב הטיפול באכילת תוספי תזונה מהכוורת כגון: אבקת פרחים, פרופוליס, מזון מלכות ודבש.
תהליך הטיפול – הטיפול מתחיל באבחון יסודי, המשלב אלמנטים מהרפואה המערבית והסינית. משך האבחון כשעתיים והוא כולל שאלון בריאות ותזונה מפורט ובדיקה גופנית מדוקדקת, תוך התמקדות בעמוד השדרה.
לאחר מכן, מבוצעת במטופל בדיקת אלרגיה עורית על אמת ידו. תוצאות הבדיקה יקבעו, אם הוא כשיר להמשך הטיפול.
משך הטיפול כחודשיים-שלושה בתדירות של פעם עד פעמיים בשבוע. במהלך הטיפול נחשף המטופל לכמות זעירה של מרכיבי ארס הדבורה במינון הולך וגדל בשיטה של מולטי- דיקור (דיקור בנקודות רבות) וכשקיימים תסמינים אקוטיים, כגון של דלקות מפרקים ודלקות מערכתיות אחרות, מתמקד הטיפול בנקודות המתאימות.
לכל אורך תקופת הטיפול נמצא המטופל בהשגחה ובקשר מתמיד עם המטפל.
כל מי ששומע על ארס הדבורה (Bee Venom) מתחלחל. מיד עולָה בדמיונו עקיצת דבורה, הנפיחוּת, האדמימות, הכאב והגירוד שבאים בעקבותיה.
קל להבין שארס דבורת הדבש אכן מעורר פחד, אך כאשר מעמיקים בהיכרות מסתבר שארס הדבורה הוא מוצר כוורת בעל תכונות ריפוי חשובות לאדם. לארס הדבורה פוטנציאל פעילות ביולוגית רחבה מאוד.
לאורך הדורות, למד האדם להכיר בפוטנציאל הבריאותי-רפואי הגלום בארס של בעלי חיים שונים: בדרך כלל זוחלים וחרקים .אף שבכל המקרים מדובר בארס, הרי אין לראות את כל סוגי הארס מבעלי חיים שונים כעשויים מקשה אחת, לא מהבחינה הכימית ואף לא מבחינת הפעילות הביולוגית. מסתבר שכבר בתקופות קדומות עמד האדם על פוטנציאל תכונותיו המרפאות של ארס הדבורה.
*בתקופה היוונית, היפוקרטס, המכוּנה "אבי הרפואה המודרנית" (460-377 לפני
הספירה),כינה את ארס הדבורה בשם Arcanum שפירושו"תרופה מאוד מסתורית".
*בתקופת רומי, המדען הנודע פליני תיאר את התועלת הרפואית שבארס הדבורה.
*בקוראן נאמר על הדבורים שהן "מייצרות בכרסן נוזל אשר משמש כתרופה לאדם".
*הפרסום המדעי הראשון על יעילות ארס הדבורה פורסם בשנת 1850 על ידי רופא צרפתי בשם Desyardins. הוא דיווח על הצלחה בטיפול במקרים של מחלות שגרון על ידי ארס הדבורה.

ארס הדבורה – פוטנציאל רפואי במחלות כרוניות, ניווּניות ואחרות

אט אט, תוך ספקות ועימותים עם חברות המייצרות תרופות (החוששות לפרנסתן), חודר השימוש בארס דבורה בטיפול בשורה ארוכה של מחלות חשוכות מרפא ואחרות. שימוש בארס הדבורה מקורו בטווח רחב של עשיה ופרסומים ברפואה הטבעית, רפואה סינית ורפואות אחרות אשר להן אלפי שנות ניסיון בריאותי-רפואי. אלה, כאמור, "מבעבעות" לאִטן לתחומי הרפואה המערבית-הקונבנציונלית.
נמנה את מצבי החולי העיקריים אשר לגביהם דוּוח על השפעות חיוביות וטובות של ארס הדבורה.
במקרה של מחלות שִגרוניות-ראומטיות (Rheumatoid Arthritis) לסוגיהן. סקר מארצות-הברית(משנת 1990) מצביע על כך שכ-12% (כ-37 מיליון) מתושבי ארצות-הברית סובלים ממחלות ראומטיות!
בקבוצת מחלות אלה אובחֲנה הקלה משמעותית בדלקות, כאבי מפרקים, עצירת התדרדרות המצב הדלקתי ובמקרים קיצוניים-חיוביים הביא הטיפול בארס הדבורה גם לשיפור משמעותי במצב הבריאותי, החל מיישור עיווּתי אצבעות ועד להחלמה מלאה.
מחלות חריפות וכרוניות הקשורות למערכת העצבים כ-Neuralgia ומחלות אחרות.
מחלות ניווּניות של מערכת העצבים והשרירים. הבולטת במחלות היא טרשת נפוצה(MultipleSclerosis) . היעילות שבטיפול בארס הדבורה מתבטא בעצירת התדרדרות המחלה, הקלה בכאבים, שיפור בתפקוד האיברים – החזרת יכולת הפעלת איברים ובמקרים מסוימים דוּוח גם על החלמה.
מחלת הפוּדגרה (Gout) .
מחלות הפוגעות במערכת החיסוניות (מחלות אוטואימוניות).
מצבים של לחץ דם גבוה.
יכולת להגן מפני קרינת קרני רנטגן וקרינה רדיואקטיבית.
שלבקת לסוגיה הנגרמים על ידי נגיפי Herpes simplex ו-Herpes zoster (שלבקת חוגרת).
אסטמה.
צילחה (מיגרנה).
תסמונת המעי הרגיז.
תופעות טרום-וסתיות.
דלקת וגידולים בבלוטת הערמונית.
אלרגיות של עקיצות חרקים וזוחלים (למשל: הצרעה, עקרב, ואחרים).
מחלות סרטניות (ממצאי מעבדה ראשוניים בלבד).